דש קדמי:
זיכרונותיה האינטימיים, רבי-העוצמה ומעוררי ההשראה
של הגברת הראשונה של ארצות הברית
בילדותה, היה הסאות’ סייד של שיקגו כל עולמה של מישל רובינסון. היא ואחיה קרייג ישנו בחדר אחד בדירה הקטנה של המשפחה ושיחקו תופסת בפארק. הוריה, פרייזר ומריאן רובינסון, גידלו אותה להיות ישירה, ישרה ועשויה ללא חת. אבל החיים לקחו אותה הרחק משם, אל אוניברסיטת פרינסטון, שם חוותה לראשונה איך זה להיות האישה השחורה היחידה בחדר, והלאה אל גורד השחקים שבו עבדה כעורכת דין נמרצת לדיני תאגידים. בבוקרו של יום קיץ רגיל נכנס למשרדה סטודנט למשפטים בשם ברק אובמה והפך על פיהן את כל התוכניות שתכננה בקפידה להמשך חייה.
מישל אובמה מתארת כאן לראשונה את תחילת חיי נישואיה, איך התאמצה לאזן בין העבודה, המשפחה והקריירה הפוליטית הנוסקת של בעלה. היא מכניסה אותנו לנבכי הדיון שערכו בינם לבינם בנוגע לשאלה אם עליו להתמודד על הנשיאות, ומציגה את התפקיד שמילאה לאחר מכן הן כדמות פופולרית והן כמטרה לחצי הביקורת במסע הבחירות שלו. אובמה מגוללת את סיפורה בחן, בנועם ובגילוי לב יוצאים מגדר הרגיל, ומתארת באופן חי וססגוני את אחורי הקלעים של כניסתה ההיסטורית של משפחתה אל אור הזרקורים הבינלאומי וכן את חייהם בבית הלבן במשך שמונה שנים הרות גורל – שנים שבהן למדה להכיר את ארצה, וארצה למדה להכיר אותה
הסיפור שלי לוקח אותנו למסע במטבחים צנועים באיווה ובחדרי נשפים בארמון בקינגהם, ודרך רגעי יגון מוחץ לב ועמידה בקשיים אדירים מכניס אותנו עמוק לתוך נשמתה של דמות היסטורית יחידה במינה ופורצת דרך במאבקה לחיות חיים אותנטיים וראויים, ובניסיונה לגייס את כוחה האישי ואת קולה לשירותם של אידיאלים נעלים. תוך שהיא פורשת את סיפורה בכנות ובעוז, אובמה מציבה בפני כולנו שאלה מאתגרת: מי אנחנו ומי היינו
?רוצים להיות
:דש אחורי
מישל רובינסון אובמה שימשה כגברת הראשונה של ארצות הברית משנת 2009 ועד 2017. היא בוגרת אוניברסיטת פרינסטון ובית הספר למשפטים של הרווארד, שהתחילה את הקריירה שלה כעורכת דין במשרד סידלי ואוסטין בשיקגו, שם פגשה את בעלה לעתיד, ברק אובמה. בהמשך עבדה בלשכתו של ראש עיריית שיקגו, באוניברסיטת שיקגו ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו. גברת אובמה הקימה את סניף שיקגו של Public Allies ארגון המכין צעירים לקריירה בשירות הציבורי
משפחת אובמה מתגוררת כיום בעיר וושינגטון. לבני הזוג שתי בנות, מליה וסשה
:כריכה אחורית
יש הרבה שאני עדיין לא יודעת על אמריקה, על החיים, על מה שהעתיד צופן בחובו. אבל אני מכירה את עצמי. אבי, פרייזר, לימד אותי לעבוד קשה, לצחוק לעתים קרובות ולקיים את מה שאני מבטיחה. אמי, מריאן, הראתה לי איך לחשוב באופן עצמאי ולהשתמש בקולי. שניהם יחד עזרו לי, בדירתנו הצפופה בסאות’ סייד, החלק הדרומי של שיקגו, לראות את הערך שיש בסיפור שלנו, בסיפור שלי, בסיפור הגדול יותר של ארצנו
