״אביגיל, את לא האישה היחידה בעולם שפוחדת מהגיל הזה שבו הכול נשמט מאיתנו, אבל תראי לאן זה הביא אותך: להיות תלויה באהבת הנעורים שמייקי מזריק לך, לשכב איתו בבית אבות, להצטלם בעירום באוטובוס, לישון במיטה אחת עם הפסיכולוגית שלך, ומה השיגעון הבא?״
”אני לא פוחדת מגיל 50. אני פוחדת שלא אצליח יותר להתרגש”
מה עובר על אביגיל שפר-סמרה? אוהו. גיל המעבר שוטף אותה; מייקי, המאהב שהוא גם האקס המיתולוגי שלה, כבר לא בדיוק שלה; הילדים תכף עוזבים את הבית; ההורמונים נוטשים את הגוף; בזמן שהיא מעצבת בתים של אחרים, החיים שלה מתפרקים. ואם כל זה לא מספיק – היא נענית להצעה מתוכנית ריאליטי לגור באוטובוס בקיבוץ בעמק הירדן, לא לפני שהיא מאשפזת את עצמה בבית דיור מוגן יוקרתי, שם היא שוברת את כל החוקים
הוריקן של רגשות מציף את הגיבורה הנפלאה שבראה ענת לב-אדלר וזורק אותה דרך גג הבית המטופח שלה אל מרחבים מתעתעים שבהם גוף נשי מתבגר עדיין מתעקש לפעפע תשוקה, ואל מחוזות שבהם תפקידים מסורתיים של אמא ושל רעיה לא כופים את עצמם עליה. שם, הכי רחוק מהיומיום הבורגני המתערער שלה, יש לה הזדמנות להתעמת עם שקרים ושברים ולהחליט איך היא ממשיכה אל עבר מה שנדמה לה שהוא ”שארית החיים״
לאחר שמכרה יותר מ-50 אלף עותקים מהרומן כותבת ומוחקת אהבה, שבו צללה אל תוך משבר אמצע החיים, חוזרת ענת לב-אדלר עם הרומן הפסיכולוגי אישה בעונת מעבר. בחמלה, באומץ, בעברית יפהפייה, מהולה בהתפרצויות של הומור חסר מעצורים, היא מעמתת את הגיבורה שלה עם ההתבגרות האכזרית ועם פנטזיית הנעורים האכזרית ממנה, לוקחת אותה אל הקצה וקורצת אל הקוראות כממתיקת סוד: כאלו אנחנו, רוצות הכול, עייפות מהכול, חכמות ומפוכחות להחריד, סקסיות, נוגעות ללב, פוחדות להזדקן ומצחיקות עד בלי די
ענת לב-אדלר היא עורכת ותיקה בידיעות אחרונות, נשואה, אמא לשני ילדים בוגרים ומתגוררת בתל-אביב
