חפְשַׁת הַסְּקִי הֵחֵלָּה, וְדוּנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ שֶׁעָבְרָה לָגוּר בְּנוֹרְשֶפִּינְג. הִיא גּוֹלֶשֶׁת לְבַדָּהּ, קוֹפֶצֶת מִתְּלוּלִית, נוֹחֶתֶת עַל הָרֹאשׁ בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ, וְשׁוֹקַעַת בְּמַחְשָׁבוֹת. אֵלָה-פְרִידָה חוֹגֶגֶת יוֹם הֻלֶּדֶת בִּזְּמַן חֻפְשַׁת הַסְּקִי,
אִם כָּךְ הִיא מֻכְרָחָה לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ וְלָתֵת לָהּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם
!אֶלָּא שֶׁלְּאַף אֶחָד אֵין זְמַן לִנְסֹעַ אַתָּה
כְּשֶׁסָּבְתָא רוֹאָה כַּמָּה דּוּנִי מְאֻכְזֶבֶת הִיא שׁוֹאֶלֶת: ”אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לָךְ אֹמֶץ
לִנְסֹעַ לְבַד?״
דּוּנִי בּוֹלַעַת אֶת רֻקָּהּ. ”בָּרוּר,” הִיא אוֹמֶרֶת
זוֹ הַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דּוּנִי לְבַדָּהּ. וְאִישׁ אֵינוֹ מְתָאֵר לְעַצְמוֹ אֵיךְ הִיא תִּסְתַּיֵּם
סִפּוּר עַל גַּעְגּוּעִים, אַהֲבָה וְאֹמֶץ, וְעַל הַפְתָּעוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֶעָתִיד טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר דְּבָרִים לֹא מִסְתַּדְּרִים. מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת
מַתָּנָה וּשְׁמָהּ דּוּנִי הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר שִׁשִּׁי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל
”לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד.” (מִרְיָם קוּץ, ”יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת”)
”מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת.” (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, ”הָאָרֶץ”)
”רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת.” (ד”ר שַׁי רוּדִין, ”קְרִיאַת חוֹבָה”)
