האָבִיב הִגִּיעַ, וְדוּנִי נוֹסַעַת לְרוֹמָא לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה שֶׁל אַבָּא וּוֶרָה. הַחֲתֻנָּה מִתְקַיֶּמֶת בִּזְכוּתָהּ, כָּךְ לְפָחוֹת הִיא מַאֲמִינָה. אֲבָל דּוּנִי נֶחְרֶדֶת לְגַלּוֹת שֶׁאֶלָה-פְרִידָה לא הֻזְמְנָה. בֵּינְתַיִם אֶלָה-פְרִידָה מְנַסָּה לִמְצֹא אֶת דּוּנִי שֶׁמִּמֶּנָּה לֹא שָׁמְעָה זְמַן רַב. אֲבָל דּוּנִי הִיא לֹא הַיְּחִידָה שֶׁנֶּעֱלֶמֶת
מָה תַּגִּיד אֶלָה-פְרִידָה כְּשֶׁתְּגַלֶּה שֶׁלֹּא הֻזְמְנָה לַחֲתֻנָּה? מַדּוּעַ אֶלָה-פְרִידָה מִסְתַּתֶּרֶת? וְהַאִם דּוּנִי תִּכְתֹּב סוֹף-סוֹף אֶת הַהֶמְשֵׁךְ לַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתְבָה
סִפּוּר עַל רְגָעִים בַּחַיִּים שֶׁבָּהֶם דְּבָרִים לֹא קוֹרִים כְּפִי שֶׁמְּתַכְנְנִים, וְעַל אַהֲבָה שֶׁתָּמִיד מְנַצַּחַת. מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת
אַהֲבָה עֲדִיפָה עַל אֵין אַהֲבָה הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר שְׁבִיעִי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל
”לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד.” (מִרְיָם קוּץ, ”יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת”)
”מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת.” (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, ”הָאָרֶץ”)
”רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת.” (ד”ר שַׁי רוּדִין, ”קְרִיאַת חוֹבָה”)
