דוּנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְסוֹפֶרֶת אֶת כָּל הַפְּעָמִים
שֶׁהָיְתְָה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל לִפְעָמִים הִיא טוֹעָה בַּחֶשְׁבּוֹן
כְּשֶׁאֶלָה־פְרִידָה עָזְבָה אֶת הַכִּתָּה, דּוּנִי לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת
הִיא הָיְתְָה אֻמְלָלָה
זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל דּוּנִי, יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהִיא בְּיַחַד עִם חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה, אֶלָה-פְרִידָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֶלָה-פְרִידָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בְּעִיר אַחֶרֶת, הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לַחֲלוּטִין, וְדוּנִי צְרִיכָה לְהִסְתַּגֵּל מֵחָדָשׁ
סִפּוּר מַקְסִים עַל חֲבֵרוּת, הִתְבַּגְּרוּת וְאַהֲבָה, מְסֻפָּר בְּסִגְנוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן, מְשַׁכְנֵעַ וּמְרַגֵּשׁ בַּכֵּנוּת שֶׁלּוֹ
סֵפֶר בִּלְתִּי נִשְׁכָּח שֶׁהָפַךְ לְרַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזָכָה בְּצִיּוּן לַשֶּׁבַח מִטַּעַם הַ”נְּיוּ יוֹרְק טַיימְס”. הַסּוֹפֶרֶת רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ זָכְתָה בִּפְרַס אַסְטְרִיד לִינְדְגֶרְן וּבְמֶדַלְיַת נִילְס הוֹלְגֶרְסוֹן; הָאִיּוּרִים הַנֶּהֱדָרִים הֵם שֶׁל אֶוָה אֶרִיקְסוֹן
