טפִיטִי וּפִּינְזֶל חוֹגְגִים יוֹם הוּלֶדֶת
לְטוֹטוֹ, אָחִיו הַקָּטָן שֶׁל טָפִיטִי, יֵשׁ יוֹם הוּלֶדֶת. אֲבָל נִרְאֶה שֶׁכּולָם שָׁכְחוּ אוֹתוֹ
טוֹטוֹ לֹא יוֹדֵעַ שֶׁטָּפִיטִי, פִּינְזֶל וּשְׁאַר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מְכִינִים לוֹ מְסִבַּת הַפְתָּעָה
מֵרוֹב אַכְזָבָה הוּא יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ חֲבֵרִים אֲחֵרִים לַחְגּוֹג אִתָּם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר, הַזֶּרֶם סוֹחֵף אֶת הַסִּירָה שֶׁלּוֹ
טָפִיטִי וּפִּינְזֶל חוֹתְרִים מִיָּד אַחֲרָיו כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ. מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע מַתְחִילָה הַרְפַּתְקַת יוֹם הוּלֶדֶת מְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ הֵם פּוֹגְשִׁים חֲבֵרִים חֲדָשִׁים