אחֲרֵי שֶׁנִּלְחֲמָה בְּמִפְלָצוֹת כָּל הַלַּיְלָה, הַנְּסִיכָה בְּשָׁחֹר מַחְלִיטָה לָצֵאת לְחֻפְשָׁה. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁנּוֹקֵם הָעִזִּים הִבְטִיחַ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ. מַגְנוֹלְיָה רוֹכֶבֶת אֶל חוֹף הַיָּם וּפוֹגֶשֶׁת שָׁם אֶת הַנְּסִיכָה אָכִילֵאָה, אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַשְּׁתַּיִם מִשְׂתָּרְעוֹת עַל עַרְסָל עִם סֵפֶר בַּיָּד, נְהָמָה עוֹלָה מֵהַיָּם. מִפְלֶצֶת? עַל הַחוֹף הַמֻּשְׁלָם? וְאֵיפֹה
?נוֹקֵם הָעִזִּים כְּשֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ
הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר יוֹצֵאת לְחֻפְשָׁה הוּא הַסֵּפֶר הָרְבִיעִי בְּסִדְרַת הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר, רַב־מֶכֶר שֶׁל הַנְּיוּ יוֹרְק טַיְמְס. גַּם בְּיִשְׂרָאֵל זָכְתָה הַסִּדְרָה לִשְׁבָחִים, וְהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה מִנִּבְחֲרֵי הַיְּלָדִים בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים
״הַדָּבָר הַמְּרַעֲנֵן בֶּאֱמֶת הוּא שֶׁאֵין בַּסִּפּוּר אַף לֹא נָסִיךְ אֶחָד. הוּא מַגְשִׁים אֶת הַכְּמִיהָה לְסִפְרֵי נְסִיכוֹת שֶׁעֲלִילָתָם לֹא קְשׁוּרָה לַמִּין הַשֵּׁנִי.” יוֹתָם שְׁוִימֶר
YNET
”דִין וְשֵׁנוֹן הֵייל יָצְרוּ גִּבּוֹרַת־עָל, נְסִיכָה לוֹחֶמֶת.” מַאיָה נַחוּם שַׁחַל, כַּלְכָּלִיסְט
״מָתוֹק לְהַפְלִיא, מָלֵא הוּמוֹר וְתַעֲלוּלִים.” מֵאִירָה בַּרְנֵעַ גוֹלְדְבֵּרְג
״מֻשְׁלָם לִקְרִיאָה עַצְמָאִית.” סְקוּל לַיְבְּרֵרִי ג’וּרְנָל
