כששולחים אותך לדרקון את צריכה קודם כל להרוג אותו, לפני שהוא יהרוג אותך. ונניח שהצלחת כנגד כל הסיכויים, עכשיו מגיע החלק הקשה באמת: לחזור לחֶברה ששלחה אותך אל מותך, להשתחרר מתפקיד הקורבן, להשיג שליטה בגורלך, מקום משלך בעולם. זהו סיפור פנטסטי כביכול ובעצם ריאליסטי עד העצם, על ילדות שמסרבות להרפות את אחיזתן מעולם שמתעקש לנער אותן מעליו
מרתה גברה על הדרקון, ועכשיו היא יוצאת לסיבוב הופעות ויורקת אש מתוך פיו כאילו היה חי. היא כוכבת, אבל מתחת לקול התשואות שמועה עיקשת מסרבת לגווע: דם דרקוני זורם בעורקיה. ומה אם זה נכון? לפעמים גם היא אינה בטוחה איפה היא נגמרת והדרקון מתחיל. אמל עושה ככל שביכולתה להקל את סיוטיה, אך מחיר נאמנותה למרתה הולך ומאמיר. ונועה? דומה שמשאלתה התגשמה, אז למה היא שוב מחפשת את הדרך לעיר האושר?
בפעלולי דמיון מרהיבים מרית בן־ישראל בוראת עולם קרקסי וחושני ובו בזמן ריאליסטי עד העצם, עולם שהכיעור והנשגב הולכים בו שלובי זרוע. למי שיעז ליפול לתוכו צפויות פלאות אין־קץ
זהו החלק השני בטרילוגיית בנות הדרקון, קדם לו ספר האבות
החלק הראשון בטרילוגייה ראה אור לראשונה בשנת 2007 וזכה לשבחי
:הביקורת
”לקרוא את בנות הדרקון בציפייה לעוד ספר פנטזיה לילדים, מתוק ומנחם, זה קצת כמו ללגום מספל שוקו חם ולגלות שמדובר בקפה שחור שמישהו ערבב עם ויסקי, ויסקי טוב.” דורה קישינבסקי, גיבורים קטנים”
יצירת אמנות פמיניסטית מסעירה, העשויה בכלים ספרותיים מתוחכמים”, ריקי כהן, המוסך
