האגדה של ז'אן מישל בסקיאט חזקה כתמיד. שם נרדף לניו יורק של שנות ה-80, האמן הופיע לראשונה בסוף שנות ה-70 תחת התג SAMO, כשהוא מרסס הערות קאוסטיות ושירים מקוטעים על חומות העיר. הוא הופיע כחלק מסצנת מחתרת משגשגת של אמנות חזותית וגרפיטי, היפ הופ, פוסט-פאנק ויצירת סרטי DIY, שנפגשו בעולם אמנות פורח. כצייר בעל קול אישי חזק, בסקיאט פרץ עד מהרה למילייה המבוסס, והציג בגלריות ברחבי העולם
סגנונו האקספרסיבי של בסקיאט התבסס על דמויות גולמיות ומילים וביטויים משולבים. עבודתו שואבת השראה מפנתיאון של מאורות מג'אז, אגרוף וכדורסל, עם התייחסויות להיסטוריה קודרת ולפוליטיקה של חיי הרחוב - כך שכשנשאל על הנושא שלו, בסקיאט ענה "מלכות, גבורה והרחובות". ב-1983 החל לשתף פעולה עם כוכבי האמנות המפורסמים ביותר, אנדי וורהול, וב-1985 היה על שער מגזין הניו יורק טיימס. כשבסקיאט מת בגיל 27, הוא הפך לאחד האמנים המצליחים ביותר בתקופתו
פורסם לראשונה במהדורת XXL, תובנה חסרת תקדים זו על האמנות של Basquiat זמינה כעת בכרך קומפקטי ונגיש לרגל חגיגות יום השנה ה-40 של TASCHEN. עם רפרודוקציות בתוליות של ציוריו, רישומיו ורישומי המחברת המכריעים ביותר שלו, הוא מציע קרבה חיה לסימנים המורכבים ולמילים המקושקשות של בסקיאט, מואר עוד יותר על ידי הקדמה לאמן מאת העורך הנס ורנר הולצווארת, כמו גם חיבור על הנושאים שלו התפתחות אמנותית מהאוצרת והיסטוריונית האמנות אלינור נאירנה. מעברי פרקים מאוירים בשנה אחר שנה עוקבים אחר חיי האמן ומצטטים מהצהרותיו שלו ומביקורות עכשוויות כדי לספק רקע אישי והקשר היסטורי
