סימוֹן דֶּה בּוֹבוּאַר נוֹלְדָה בְּפָּרִיז לְמִשְׁפָּחָה עֲשִׁירָה וּמַשְׂכִּילָה. מִגִּיל צָעִיר הָיְתָה מוּדַעַת לַדֵּעוֹת הַקְּדוּמוֹת בְּיַחַס לְנָשִׁים וְלַקִּפּוּחַ שֶׁלָּהֶן.
בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת כְּבָר הֵטִילָה סָפֵק בְּכָל מָה שֶׁלָּמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר, וּבְחִפּוּשֶׂיהָ אַחַר תְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אוֹתָהּ, הֶחְלִיטָה לִלְמֹד פִילוֹסוֹפְיָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הִיא הָיְתָה לְמוֹרָה, סוֹפֶרֶת וְהוֹגַת דֵּעוֹת מַשְׁפִּיעָה.
כָּעֵת הִנְחִילָה לְנָשִׁים צְעִירוֹת תְּשׁוּבָה נִצַּחַת לַדֵּעות הַקְּדוּמוֹת. ”אַתְּ לֹא נוֹלֶדֶת אִשָּׁה,” אָמְרָה, ”אַתְּ נַעֲשֵׂית אִשָּׁה.”
סְפָרֶיהָ וּמַאֲמָרֶיהָ שֶׁל סִימוֹן דֶּה בּוֹבוּאַר הִצִּיגוּ מוֹפֵת חַדְשָׁנִי שֶׁל אִשָּׁה פֶמִינִיסְטִית, מְשֻׁחְרֶרֶת מִכַּבְלֵי הַמָּסֹרֶת וְהַחֶבְרָה, וְחוֹלְלוּ מַהְפֵּכָה רַעְיוֹנִית בְּצָרְפַת וּבָעוֹלָם
