ליז בוקסבאום תמיד ידעה שוֵוס בנט לא עשוי מהחומר הרומנטי הנכון. היה מתבקש שהשכן מהבית הסמוך – שגדל להיות בחור נאה למדי – יהיה הליהוק המושלם לסרט הרוֹם-קוֹם שהיא חיה בו, אלא שעוד מאז שהיו קטנים ווס הוכיח את עצמו שוב ושוב כמִטרד. וֵוס היה זה שתקע צפרדע בבית הבובות החלומי שלה, והוא גם היה אחראי לראש הכרות של גמד גינה שהתגלה בספרייה השכונתית שהקימה
כעת, עשר שנים לאחר טֶבח הגמדים הגדול, זאת השנה האחרונה של ליז בתיכון. השנה הזאת אמורה להיות גדושה ברגעים קולנועיים מושלמים, ולצערה של ליז היא זקוקה לעזרתו של ווס: מייקל, הקראש המיתולוגי שלה מהיסודי, בדיוק חזר לעיר, ולמרבה הזוועה גם חבַר שוב לוֵוס. כלומר, אם ליז מעוניינת שמייקל יבחין בה, וגם יזמין אותה לנשף הסיום, היא צריכה את ווס. הוא כרטיס הכניסה שלה
אבל בעוד ווס נרתם לתוכנית שתשיג לליז את רגע הפּרוֹם הקסום והמיוחל, היא המומה לגלות שהיא בעצם די נהנית בחברתו. וגם יש משהו באופן שבו הוא מסתכל בה... ככל שהם הולכים ומתקרבים, ליז נאלצת לבחון מחדש את כל מה שהיה נדמה לה שהיא יודעת על אהבה, ולחשוב מחדש על מהי באמת המשמעות של ”והם חיו באושר ועושר...״
