ברישום עיפרון קטן המעטר את הקדשת הספר למשפחת גוילי, נראות שתי ילדות יושבות זו לצד זו על חרמש ירח. מי ששם הספר הותיר אותו בנפש שווה יתבונן באיור, ישמע באוזני נפשו את המילים 'לילה, לילה, הלבן זורח' - ויחייך בגעגוע.
״זה סיפור אמיתי על שתי חברות: לאה ורבקה
כשלאה ורבקה היו ילדים הם לא הכירו
הם לא הלכו יחד לגן או לבית הספר
והם לא גרו באותו רחוב או באותה עיר - אפילו לא באותה מדינה״
