יומנה של רניה: תיאור של נערה צעירה על השואה

היומן הנסתר מזמן של חייה של צעירה פולניה בתקופת השואה, תורגם לראשונה לאנגלית

רניה שפיגל נולדה ב-1924 למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני-גבוה שהתגוררה בדרום מזרח פולין, ליד מה שהיה אז הגבול עם רומניה. בתחילת 1939 התחילה רניה יומן. "אני רק רוצה חבר. אני רוצה מישהו לדבר איתו על הדאגות והשמחות היומיומיות שלי. מישהו שירגיש את מה שאני מרגיש, שיאמין לי, שלעולם לא יגלה את הסודות שלי. בן אדם לעולם לא יכול להיות חבר כזה. לכן החלטתי לחפש איש סוד בצורת יומן". וכך מתחיל מסמך יוצא דופן של תקוותיה וחלומותיה של נערה מתבגרת. עד סתיו 1939, רניה ואחותה הצעירה, אליזבת (לבית אריאנה), שהו אצל סבא וסבתא בפשמיסל, עיר בדרום, בדיוק כשהצבא הגרמני והסובייטי פלשו לפולין. מנותקת מאמם, שהייתה בוורשה, רניה ומשפחתה הוכנסו למלחמה

כמו אנה פרנק, יומנה של רניה הפך לתיעוד של חיי היומיום שלה כשהנאצים התפשטו ברחבי אירופה. רניה כותבת על חיי בית הספר הארציים שלה, הדרמה היומיומית שלה עם החברים הכי טובים, ההתאהבות בחבר שלה, זיגמונד, כמו גם על הייסורים בהתגעגעות לאמה, מופרדת על ידי פצצות וצבאות פולשים. לרניה היו שאיפות להיות סופרת, והיומן מלא בשירתה הנוקבת והמהורהרת. כשהיא נאלצה להיכנס לגטו של העיר עם שאר היהודים, זיגמונד מצליח להבריח אותה להתחבא עם הוריו, ולהוציא את רניה מהגטו, אבל לא, בסופו של דבר למקום מבטחים. היומן מסתיים ביולי 1942, שהושלם על ידי זיגמונד, לאחר שרניה נרצחה על ידי הגסטפו

יומנה של רניה תורגם מהפולנית המקורית, וכולל הקדמה, המשך והערות מאת אחותה השורדת, אליזבת בלק. מסמך היסטורי יוצא דופן, רניה שפיגל שורדת בזכות היופי שבדבריה ובמאמציהם של אלה שאהבו אותה ושמרו על מורשתה