זהו דיוקן מורכב ונוגע ללב של זוג הורים: מהגר יהודי מרוסיה, הנאחז בחיים בכל כוחו, ואשה בת ירושלים, נאורה
ועשויה לבלי חת, המורדת במסורת אבותיה ובערכיהם, ונאבקת מאבק איתנים בשכול, בבגידה ובהתפוררות חיי הנישואין. המסַפר מתבונן ביושר ובאהבה בשניים, מוסר את סיפוריהם, שהם סיפור חייו שלו, על רקע ירושלים של שלהי תקופת המנדט ושנות הצנע של ראשית ימי המדינה. כך הופך סיפורו האישי הייחודי למשל קיומי שובה לב על תעתועיו של הזיכרון ועל יופיו
