״שאלתם את עצמכם אי־פעם אם אתם מאמינים באהבה ממבט ראשון? אני מעולם לא שאלתי וגם מעולם לא התיימרתי לגלות. חייתי בעולם שבו הלבטים הכי גדולים שלי היו כן עבודה, לא עבודה, כן בא לי להתקשר היום לבחורה הזאת, לא בא לי לחזור לבחורה ההיא. אוהב את הבוסית שלי, שונא אותה או מתעלם ממנה. כן מת לזיין אותה על השולחן בחדר הישיבות או בעמידה על מכונת הצילום במסדרון של המשרד, לא מסוגל לגעת בה עם כלב נחייה של עיוורים – עניינים רגילים ושגרתיים של כל אדם נורמלי בטווח הגילאים של עשרים עד שלושים. מעולם לא העליתי על דעתי שאעסיק את עצמי בשאלות הרות גורל, שאלות של חיים ומוות. בטח שלא שיערתי שיהיו אלה החיים או המוות שלי. בטח ובטח שלא תיארתי לעצמי שאבחר במוות. אלא שאלמלא הייתי טרוד בבחירת הדרך המועדפת למות, נראה שלעולם לא הייתי יודע אם יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון או לא. לולא התערבותו של אל הגורלות בכבודו ובעצמו, הייתי סתם עוד אחד שלא הרגיש בחיים שלו כלום, שלא חווה את הרגע הקסום מכולם. לפתע כל סירוב שלה מתפרש כהנהון, כל פסיעה מתרחקת מתפרשת כקירוב שפתיים לכדי נשיקה. הנה מנשבת אלת הרגש והאהבה וסידור שיערה מחסיר פעימה מהלב, שבריר של חיוך הוא כל מה שאי־פעם יכולת לבקש. וכך, כשאתה לא מותיר לנשמה התועה שלמולך אלא להפנים שברגע זה ממש מאירה הלבנה על הערב הכי יפה בחייה, תבין פתאום שכל הלאווים בחייך עד כה לא היו אלא חיוכים מתחננים שידעו בסתר לבם שלא להם היא, רק לה.
דבר אחד בטוח, ולא משנה כמה יגידו לכם אחרת. מאחורי כל זָיַין מצוי, קיימת מישהי שקרעה לו את הלב״
***
”ספר מצוין, קולח ומפתיע” (השחקן טל פרידמן)
”חשבתי – בטעות – כי מדובר בספר הנכנס בנקל לסוגת ספרי הטיסה, אך כאשר קראתי – או ליתר דיוק, נשאבתי אל תוכו – אט אט התחוור לי כי לא כך הוא – כי אם ההפך הגמור. ”האביר בן זונה” מכיל יסודות פילוסופיים ואקזיסטנציאליסטיים השואלים את הקורא שאלות אודות מצבו, סביבתו, תחושותיו ורגשותיו. הספר עורר בי שאלות אודות הסוליפסיזם ונגע בי בעומקים יוצאי דופן. אינני יודע אם גבע, מחבר היצירה החשובה הזו, מודע הוא עצמו לכשרונו הייחודי, יוצא הדופן, כסופר, ולנדבכים הרבים שכתיבתו מכילה.” (הסופר דורון בראונשטיין)
”השפה הבוטה והבועטת היא מסווה נהדר וכלי ספרותי שמשרת את העלילה בצורה מושלמת. לא הייתי מתביישת להגיד גאונית” (הסופרת אסנת סבן)
”שונה, אחר, ציני, חצוף, נועז, מטלטל את הראש ובועט בפרצוף. הכתיבה פסיכית על גבול הגאונות” )סקירות ספרים-שרה רחמיאל)
”אביב נותן לנו ממש להבין איך מוח של גבר עובד. אפילו הדייטים שלי היו מוצלחים יותר בזכות הספר! מומלץ לכל הנשים, רק כדי להבין קצת עליהם ולחייך לעצמנו הרבה יותר.” (הבלוגרית אודליה צדוק)
”שפתו העשירה מאוד של הסופר, פשוט חגיגה לשונית מסחררת. סיפור מלא עוצמות רגשיות ויצריות!” (קבוצת קריאה לאנשי ספר)
זהו ספרו הראשון של אביב גבע, מחבר האלגוריה ”הממלכה התיכונה” וספרי הילדים ”מדהימונת” ו”דרקי הדרקון”. בעל תואר שני במשפטים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, בעל רקע עשיר בהנחיה ברדיו, ומפתח פורמטים ותסריטים לטלוויזיה
