ירִיד הַמַּדָּעִים הַמַּלְכוּתִי עָמַד לְהִפָּתַח. הַנְּסִיכָה מַגְנוֹלְיָה הֵכִינָה כְּרָזָה מְיֻחֶדֶת, הַנְּסִיכָה יַעֲרָה הִצִּיגָה בֵּית גִּדּוּל לַחֲפַרְפָּרוֹת, וְהַנְּסִיכָה אָכִילֵאָה בָּנְתָה מִגְדָּל עָצוּם מִשְּׂמִיכוֹת, שֶׁלֹּא נוֹפֵל אַף פַּעַם! אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל מַתְחִיל, הַר הַגַּעַשׁ שֶׁל טוֹמִי מַתְחִיל לִרְעֹד, וּמִתּוֹכוֹ פּוֹרֶצֶת מִפְלֶצֶת גָּעֳלִית. הַאִם הַמִּפְלֶצֶת
?הָרְעֵבָה תַּהֲרֹס לַנְּסִיכוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת אֶת כָּל הַחֲגִיגָה
הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר וִירִיד הַמַּדָּעִים הַמַּלְכוּתִי הוּא הַסֵּפֶר הַשִּׁשִּׁי בְּסִדְרַת הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר, רַב־מֶכֶר שֶׁל הַנְּיוּ יוֹרְק טַיְמְס
גַּם בְּיִשְׂרָאֵל זָכְתָה הַסִּדְרָה לִשְׁבָחִים, וְהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה מִנִּבְחֲרֵי הַיְּלָדִים בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים
”דִין וְשֵׁנוֹן הֵייל יָצְרוּ גִּבּוֹרַת־עָל, נְסִיכָה לוֹחֶמֶת.” מַאיָה נַחוּם שַׁחַל, כַּלְכָּלִיסְט
”מָתוֹק לְהַפְלִיא, מָלֵא הוּמוֹר וְתַעֲלוּלִים.” מֵאִירָה בַּרְנֵעַ גוֹלְדְבֵּרְג
”מֻשְׁלָם לִקְרִיאָה עַצְמָאִית.” סְקוּל לַיְבְּרֵרִי ג’וּרְנָל
