זה הָיָה יוֹם מֻשְׁלָם! שֶׁלֶג כִּסָּה אֶת הַמַּמְלָכָה שֶׁל הַנְּסִיכָה בְּשָׁחֹר, וְהִיא וַחֲבֵרֶיהָ יָצְאוּ לִבְנוֹת מִפְלְצוֹת שֶׁלֶג וְנֶהֱנוּ כָּל כָּךְ — עַד שֶׁפִּתְאוֹם רֶגֶל עֲנָקִית נָחֲתָה בָּאָחוּ וְהֵחֵלָּה לִמְחֹץ וּלְפַצְפֵּץ כָּל דָּבָר שֶׁעָמַד בְּדַרְכָּהּ. פִּיצְפִּיץ! נָהֲמָה הָרֶגֶל הָעֲנָקִית. הַגִּבּוֹרוֹת וְהַגִּבּוֹר הֵבִינוּ מִיָּד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּעָיָה רְצִינִית... בְּעָיָה עֲנָקִית... הֵם רַק לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָם עַד כַּמָּה
הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר וְהַבְּעָיָה הָעֲנָקִית הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁמִינִי בְּסִדְרַת הַנְּסיכָה בְּשָׁחֹר, רַב־מֶכֶר שֶׁל הַנְּיוּ יוֹרְק טַיְמְס
גַּם בְּיִשְׂרָאֵל זָכְתָה הַסִּדְרָה לִשְׁבָחִים, וְהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה מִנִּבְחֲרֵי הַיְּלָדִים בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים
”דִין וְשֵׁנוֹן הֵייל יָצְרוּ גִּבּוֹרַת־עָל, נְסִיכָה לוֹחֶמֶת.” מַאיָה נַחוּם שַׁחַל, כַּלְכָּלִיסְט
”מָתוֹק לְהַפְלִיא, מָלֵא הוּמוֹר וְתַעֲלוּלִים.” מֵאִירָה בַּרְנֵעַ גוֹלְדְבֵּרְג
”מֻשְׁלָם לִקְרִיאָה עַצְמָאִית.” סְקוּל לַיְבְּרֵרִי ג’וֹרְנָל
