למרות מספרם של 35 בלבד, עבודותיו הביאו לרב מכר של הניו יורק טיימס; סרט בכיכובם של סקרלט ג'והנסון וקולין פירת'; שיא מספרי מבקרים במוסדות אמנות מאמסטרדם ועד וושינגטון הבירה; ואמצעי בקרת קהל מיוחדים במאוריצהויז, האג, לשם נוהרים אלפים כדי להציץ בנערה החידתית והקסומה עם עגיל פנינה, הידועה גם בשם "המונה ליזה
"ההולנדית
אולם בימי חייו, תהילתו של יוהנס ורמיר (1632–1675) בקושי התרחבה מעבר לדלפט מולדתו ולמעגל קטן של פטרונים. לאחר מותו, שמו נשכח ברובו, מלבד על ידי כמה אספני וסוחרי אמנות הולנדים. מחוץ להולנד, יצירותיו אפילו יוחסו לאמנים אחרים. רק באמצע המאה ה-19 הגיע ורמיר לתשומת ליבו של עולם האמנות הבינלאומי, שפתאום הביט בפרטי הנרטיב שלו, בפרטי הטקסטורה המוקפדים ובמישורי האור המלכותיים, הבחין בגאון, ולא הביט לאחור
מהדורת יום השנה ה-40 הזו מציגה את הקטלוג המלא של יצירתו של ורמיר, ומציגה את הסצנות הרגועות אך המרתקות כל כך בגלריות ברחבי אירופה וארצות הברית למונוגרפיה אחת של איכות רפרודוקציה מרבית. פרטים חדים ומאמרים המתחקים אחר הקריירה של ורמיר מאירים את יכולתו המדהימה לא רק להעיד על המגמות והפריטים של תור הזהב ההולנדי, אלא גם לכלול סיפור שלם במחווה, הבעה או מבט חולף אחד בלבד
